בצקת מפגיעת סוכרת ברשתית העין
פרופ' אילה פולק מומחית וחוקרת בעלת שם בינלאומי למחלות רשתית, מטפלת במחלת פגיעת סוכרת ברשתית העין. ניוון מרכז הראיה הקשור לגיל, חסימות כלי דם, קרעים ברשתית ועוד.מבצעת טיפולים למחלות רשתית כגון: זריקות לעין וטיפולי לייזר.
פגיעת סוכרת בעיניים או כפי שגם נקראת רטינופטיה סוכרתית הוא הגורם השניבשכיחותו המוביל לעיוורון, והגורם הראשון בשכיחותו לעיוורון באוכלוסייה הצעירה בגיל העבודה. שכיחות המחלה עלתה וצפויה להמשיך לעלות בעקבות השיפור בטיפול בסוכרת והעלייה בתוחלת החיים. הסוכרת פוגעת ברשתית ע"י פגיעה בכלי הדם הקטנים של הרשתיתהגורמת להפחתה בזרמית הדם לרשתית ולנזק חימצוני לתאי הרשתית, המהווים את הרקמה העצבית של העין והינם צרכני חמצן גדולים. התוצאה של הנזק החימצוני היא פגיעה תאית קבועה וירידה בראיה. קיימים שני שלבים של חומרה בהתפתחות רטינופטיה סוכרתית: רטינופטיה ללא שגשוג כלי דם ורטינופטיה עם שגשוג כלי דם.
רטינופטיה לא שיגשוגית NPDR, Non-Proliferative Diabetic Retinopathy:
רטינופטיה לא שיגשוגית NPDR, Non-Proliferative Diabetic Retinopathy: המאפיין העיקרי לפגיעה בכלי הדם ברטינופטיה לא שגשוגית, הוא דליפת נוזלים מכלי הדם, הצטברות הנוזלים בתוך הרשתית ויצירת בצקת. לבצקת יש נטייה להתרכז באזור המכונה הכתם הצהוב (מקולה) שהוא מרכז הראיה בעין. הצטברות בצקת במרכז הראיה מובילה לפגיעה בתאים, הפרעה בתפקוד דהיינו, ירידה בראיה. התהליך הוא בדרכ מתמשך עם ירידה בראיה המחמירה עם הזמן/
רטינופטיה שגשוגית – PDR=Proliferative Diabetic Retinopathy: המאפיין העיקרי של מצב זה, נובע מהגדרת שמו- שגשוג כלי דם חדשים. כלי חדשים באים לתקן את הצורך בירידה באספקת חמצן לרשתית, אולם לכלי דם אלו מבנה לא תקין עם שבירות מוגברת של כלי הדם ונטייה לדימומים וסבוכים נוספי כגון הפרדות רשתית הגורמים לאבדן ראיה חמור ומהיר. שלב זה נחשב כמאיים על הראיה.
טיפול בבצקת עקב רטינופטיה לא שיגשוגית:
הטיפול בעבר בבצקת במקולה עקב רטינופטיה סוכרתית היה בעזרת קרן לייזר שכוונה לטפל ישירות בכלי הדם הנגועים. מחקרים שפורסמו בשנים אחרונות דווחו על שימוש בתרופות סופגות בצקת, והראו שטיפול בתרופות יעיל יותר, ברוב המקרים, מטיפול בקרינת לייזר, לשפור ושימור הראיה. אם כי יש מקרים שעדיין מבצעים טיפול בלייזר כטיפול בלעדי או בשילוב עם תרופות באופן עקרוני, בגלל המבנה המיוחד של כלי הדם של הרשתית, תרופות הניתנות דרך מחזור הדם אינן מגיעות לרשתית כבשאר חלקי הגוף ולכן התרופות ניתנות ישירות לעין, כלומר בזריקה לחלל העין.
סוגי תרופות הגורמות לשפור בבצקת ובראיה: סוג אחד, תרופות ממשפחת נוגדי כלי דם והסוג השני משפחת הסטרואידים.
משפחת התרופות נוגדות צמיחת כלי דם או אנטי-אנגיוגניות . Anti-Vascular Endothelial Growth Factor, Anti-VEGF:
תרופות אלו מעכבות את צמיחת כלי הדם החדשים וגורמות לנסיגתם, כשהמשמעות של זה היא הקטנת הסבוכים הנובעים מכלי הדם החדשים החולים: ספיגת דימומם, ספיגת בצקות וכו.
היום ישנן 4 תרופות ממשפחת נוגדות כלי דם: קיימת תרופת קו ראשון הנקראת אבסטין ו-3 תרופות קו שני: לוסנטיס, אליאה וואביסימו. התרופות עובדות על עיקרון דומה אולם יש הבדלים קטנים ביניהם המאפשר טווח רחב יותר של טיפול במקרה שאין תגובה חיובית לטיפול בתרופה מסוימת. תרופת הואביסמו עובדת על 2 מנגנונים, שניהם קשורים לשרשרת האירועים של יצירת כלי דם חדשים. האחת פועלת בתחילת השרשרת בהנעת התהליך והשנייה קשורה לבשלות ויציבות כל הדם ולמעורבות תהליכים אינפלמטוריים.
תוצאות המחקר של שימוש בתרופות הראו יעילות רבה של ייצוב הראיה ואף שיפור בראיה בחלק מהמקרים, בעיניים שקיבלו תרופה לעומת עיניים שלא קבלו את התרופה או אף בהשוואה לעיניים שקבלו את הטיפול הישן בלייזר. המחקר הראה שתופעות הלוואי הן יחסית מועטות ושהתרופות בטוחות ברב המקרים. השימוש בתרופות אלו שינה את כל הגישה הטיפולית לרטינופטיה סוכרתית. סוכרת היא מחלה כרונית המחמירה עם השנים. עובדה זו בשילוב עם החיסרון של תרופות אלו שיש לחזור על מתן שלהן לעיתים קרובות, מעודדת המשך מחקר למציאת תרופות נוספות להקטנת מספר הטיפולים ולשפר את יעילותם עם מרווחי טיפול ארוכים יותר.
תרופה נוספת הגורמת לספיגה של הבצקת שייכת למשפחת הסטרואידים: תרופה זו עובדת על מנגנון קצת שונה- הפחתת התגובה הדלקתית בעין הגורמת גם היא לספיגת בצקות, שהיא מובילה בסופו של תהליך לספיגת הבצקת. תרופה זו, למרות שהיא מוזרקת לעין כמו שאר התרופות, יש לה יתרון כיוון שהיא משתהה 4 חודשים, ואינה משתחררת ועוזבת את העין מהר כמו שאר התרופות. זאת כיוון שהיא נמצאת במתקן מיוחד המאפשר שהייה לאורך זמן ממושך יחסית ושחרור איטי הדרגתי של החומר הפעיל. בדרך המתן של שחרור איטי של התרופה מקטין את כמות הטיפולים. לטיפול זה יש חסרון של התפתחות קטרקט ולחץ תוך עיני.
מחלת חסימת וריד רשתית מרכזי :
גם מחלה זו מקורה בפגיעה בכלי הדם המובילה להתפתחות בצקת והגורמת לירידה בראיה. עד כה לא היה שום טיפול יעיל לבצקת משנית למחלה זו ולא היה לנו פתרון טיפולי. לאחרונה פורסמו תוצאות ראשוניות מעודדות של מחקרים המשתמשים בתרופות סופגות בצקת ממשפחת הסטרואידים חלקן במתקן המיוחד של שחרור איטי של תרופה. מחקרים אלו פתחו אפיק טיפולי למחלה חשוכת מרפא זו.
לסיכום, המסר העיקרי שיש היום תקווה למחלות חשוכות מרפא, יש להשתמש באמצעים הטכנולוגיים המשוכללים לאיתור מוקדם, ויש להתאים לכל אחד באופן ספציפי את הטיפול מתוך מגוון התרופות הקימות ראוי לציין שמספר מרכזים בארץ השתתפו ומשתתפים בחלק גדול של מחקרים רב- מרכזיים בינלאומיים אלו ומאפשרים להביא את קדמת הרפואה לחולים.
מחלות עיניים נפוצות הגורמות לעיוורון הן תולדה של פגיעה בכלי הדם המזינים את הרשתית שהינה הרקמה העצבית של העין וחיונית לראיה. הפגיעה מתבטאת ביצירת כלי דם חדשים הנוטים לדמם, ובדליפת נוזלים מכלי הדם לרקמות הגורמת לבצקת ופגיעה בראיה. על מנת לשמר את הראיה ואיכות החיים חשוב מצד אחד לאתר מוקדם מחלות אלו ולזהות את התהליכים בתחילת התהוותם ולפתח תרופות למנוע את ההידרדרות לעיוורון.
לשם כך הושקעו משאבים רבים לפיתוח של: אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומתוחכמים לאיתור מוקדם של המחלות, ביניהם מכשירים לבדיקות ראיה עצמית, מכשירי הדמיה וצילום משוכללים, ומכשירים לטומוגרפיה ממוחשבת של הרשתית.
לפיכך מושקעים מאמצים רבים במחקר הן למציאת טיפול לתופעות המחלה והן למציאת אמצעי אבחון לאיתור מוקדם של המחלה.
התהליך של יצירת כלי דם חדשים הוא בעצם שרשרת של אירועים כאשר התרופות נוגדות כלי דם שציינו פועלות בנקודה מסוימת בלבד בשרשרת. המחקרים בתרופות חדשות מתמקדים בנקודות נוספות אחרות בתקווה לקבל השפעה מצטברת של פעילות התרופות. לאחרונה פורסמו שני מחקרים האחד של תרופה והשני של שימוש בהקרנות תוך כדי ניתוח המקטינות את מספר הזריקות עם תוצאות טובות.
